top of page

"המדינה צריכה להוציא צווי 8 למטפלים, ולשלם כמו במילואים"

"הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD) מתחילה להופיע רק חודש אחרי הטראומה", מסביר גיא סימון, יו"ר עמותת לב בטוח (לשעבר: נובה הלפ), שהוקמה בידי שמונה מטפלים וחוקרים בכירים בתחום הטראומה והפסיכדליה, כדי לתת מענה לטראומה הנפשית של נפגעי מסיבות עוטף עזה.



"כרגע השורדים עדיין נמצאים בשלב הראשוני, שנקרא הפרעת דחק חריפה (ASD), ובשלב הזה הם נדרשים לעשות כל מיני פעולות תרפויטיות כדי לא להגיע ל־PTSD, כשהשאיפה היא לתת להם תחושת ביטחון, ולא לקבע את הטראומה. הרבה אנשים לא מפתחים הפרעה נפשית כזו או אחרת, אבל כמו שאנחנו אומרים על נהיגה באוטו, שאחרי שעושים תאונה רצוי לעלות על הכביש שוב בהקדם, כך גם כאן".


לב בטוח גייסה 450 מטפלים, שטיפלו עד כה ב־1,700 פניות משורדים ומשפחותיהם, חלק מהם כבר בטיפול החמישי והשישי. "המטרה שלנו היא לגייס כספים כדי שהאנשים האלה יקבלו טיפול במשך לפחות שנה, וקרנות ואנשים פרטיים מכל העולם התגייסו באופן יוצא דופן", אומר סימון, עובד סוציאלי קליני ופסיכותרפיסט. המדינה, לפחות לעת עתה, עדיין לא נרתמה לתקצוב הפעילות. "המערכת באמת במצב של קריסה, והמרכז הטיפולי שלי נותן מענה במקום שבו המוסדות לא מצליחים".

ואכן, דו"ח מבקר המדינה משנת 2020 מצא שחסרות 400 משרות של פסיכותרפיסטים בקופות החולים וכי 280 משרות של פסיכיאטרים בבתי החולים הכלליים ובתי החולים לבריאות הנפש אינן מאוישות. "ניכר מחסור חמור בפסיכיאטרים והוא אינו צפוי להיפתר בשנים הקרובות", לשון הדו"ח.

אתמול הודיע שר הבריאות אוריאל בוסו על הקמת מטה מרכזי שיתכלל את תחום בריאות הנפש בישראל בצל הלחימה כדי לזהות את הנפגעים, להציע טיפול וגם לממן אותו. אולם בשלב זה מדובר בהכרזה בלבד, לא הוקצה תקציב, טרם נקבעו מינויים, ולא ברור מתי תחל פעילות המטה ­– כל זאת כשעבר כמעט חודש מפרוץ המלחמה.


"המדינה צריכה לקבל אחריות ולהפנות את המסים שלנו לחיזוק השורדים", סימון מסכם. "המשבר שהולך להיות בבריאות הנפש הוא לכל החיים — זה ישפיע על המשק, על צה"ל, על הכלכלה, על הכל. אם נמשיך להיות ריכוזיים ולחשוב שהתשובות נמצאות רק בכמה מסדרונות בירושלים, כולנו נשלם על זה ביוקר".



bottom of page